לספר מה קורה בין קירות של קליניקה זה קצת כמו לחשוף מישהו, גם אם זה ללא שם וזהות ופרטים.
עדיין זה סיפור של מישהו והוא לא שלי.
בין הרצון לספר על שינוי, על תהליך, על הצלחה, על למידה נשארת תמיד
קודם כל הנאמנות לאדם עצמו. לסיפור שלו. לדרך שלו.
לפעמים אני מבקשת לספר כדי שאנשים במצב דומה יקבלו השראה, או אולי תקווה.
אבל לרוב לא.
לפעמים אנשים עושים את זה לבד – במכתב, בהודעה לפעמים אפילו בפייסבוק בלי שום הסתרה.

יש משהו בתרבות שלנו שמעודד הסתרה, שמשאיר הכל בפנים. בעיקר את הכאב.
לא מתפקידי לשפוט או לשנות, רק להאיר ולהציע גישה או בחירה שונה.
כך שהרבה סיפורים לא תמצאו פה, לקט קטן, לקטון, שמייצג קצת מהרבה.


כאבים בחזה – גבר כבן 40

הוא הגיע אלי אחרי ביקור אצל הרופא ובדיקות מקיפות שלא מצאו משהו חריג או לא תקין.

גבר בשנות ה 40, אנרגיות נמוכות, כעסים שהיה קשה לו לווסת שלוו גם עם לא מעט רגשות אשמה.

בתהליך קצר של 6 מפגשים איתרנו ארועים מהעבר שכללו איבוד האב ואבל לא פתור,
תסכולים שעדיין ישבו על הנשמה וחסמו את האושר.

אחרי המפגש הראשון, משהו "נפתח" לדבריו. זה מה שהוא כתב על התהליך:

"בפעמים הראשונות זה היה מצחיק אבל כאשר מתחילים לטפל והגוף עונה הבנתי את משמעות שפת הגוף והצורך בטיפול בנפש.
הטיפולים נגעו במקום שבו הייתי צריך אותם. חשתי שאני נמצא במקום אחר. כיף להיות בטיפול אצלך, את מעניקה חום ואהבה וזה מקרין על הטיפול עצמו.
תמשיכי לעזור לאנשים, זה מקומך. תודה על הטיפול המסור בזכותך אני אדם חדש"

במהלך הטיפול ש' חזר לעשות ספורט, לבלות יותר ולהיות נוכח בבית, להיות שותף מבחינה זוגית ומשפחתית.
הוא העיד על שיפור התפקוד בעבודה, יכולת לנהל בצורה מיטבית. החיוך והשמחה חזרו. התופעות הפיזיולוגיות נעלמו כמובן.


פחדים – ילדה בת 12

ש', בת 12 הגיעה אלי עם שני פחדים: גנבים ושהוריה יתגרשו,

היא לא היתה נרדמת בלילה וכשכבר כן, מתעוררת באמצע הלילה מסתובבת בבית, זה נמשך כך כשנתיים.

הפחד מהגירושין התבטא יותר כמחשבה תקועה בראש. ב 3 מפגשים, שחררנו את הפחדים, היא חזרה לישון בצורה רגועה והמחשבה על גירושין פשוט לא קיימת יותר.


תחושת כישלון – ילד בן 7

קסם מהלך בן 7, הגיע עם קושי בכתיבה והעתקה מהלוח ויותר ועם תחושת כשלון שמנעה ממנו לרצות לנסות.
זה ישב על חווית כשלון צרובה מתקופת הגן.
בשילוב של טכניקות רגשיות ותהליכי איזון קרו כל מיני דברים – הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא תחושת ההצלחה והמסוגלות שחזרה לו.


 דימוי עצמי נמוך – בן 10

אני שמן, כך הוא אמר לי בעיניים מושפלות, עם זה הוא הסתובב כל היום. ילד מדהים, עתיר בידע ורגיש לא פחות.

הסתובב בעולם עם הצקות שקרו בכיתה א' ו ב' שאותן הוא לא שכח. בתהליך קצר וממוקד, "התפנה מקום" בגוף לחוויות חדשות, השתחררו רגשות תקועים,
הוא חווה חוויות חדשות עם חברים, הרגיש חלק מהכיתה, מהקבוצה, ובאופן בטוח בחר לצאת לטיולים ולמפגשים כיתתיים.


 

מכתב עדות – להתחיל את החיים, ד' כבת 20

לפני שנה הייתי במקום בו תמיד רציתי להיות: סיימתי פסיכומטרי והתקבלתי לתואר, הייתה לי עבודה מסודרת, חברות, משפחה תומכת וחבר מושלם. אבל משהו בפנים היה מפורק (בעצם כולי הייתי מפורקת) אז נשברתי וביקשתי עזרה. אמא הפנתה אותי לשרון ומשם הכל השתנה. הגעתי אליה אחרי שנים של חוסר ביטחון ועם הרבה אבק שצברתי בדרך. כן, סה"כ בת 21 אבל עם חוויות ומשברים של גיל מבוגר יותר. אני זוכרת שהגעתי לפגישה הראשונה ובקושי דיברתי, אבל שרון הבינה אותי גם בלי המילים. כבר אז הבנתי שהחוויות שחשבתי שהשארתי מאחור עדיין הולכות איתי ומכבידות עלי. שכבתי שם על המיטה ובכיתי בכי של ילדה קטנה שלא קיבלה מה שהיא רוצה. שרון הסבירה לי שיש לי הרבה אש שמשתוללת בי. מפגישה לפגישה דיברתי יותר (והרבה!) וכל פעם הרגשתי שעוד קצת אבק יורד.. חיכיתי לפגישות האלה ורק רציתי להתנקות. אחרי מסע של שנה אפשר להגיד שהמשבר הכי גדול שלי שהיה מהצבא ומכל המערכת (שממש לא מקובל לחוות אותו ולדבר עליו) עדיין משפיע עלי ועדיין חלק ממני. רק שאני למדתי לעטוף אותו בעטיפה יפה ולהתייחס אליו רק כשאני בוחרת. אין יותר זכרונות פתאומיים שעולים ומורידים את מצב הרוח ומשפיעים על הימים הבאים. אני נזכרת כשאני בוחרת. עד לפני כמה זמן נהגתי לחשוב שחווית הצבא היא ששינתה אותי והפכה אותי למה שאני היום. היום אני מבינה שזה לא רק זה, זה כל החיים שעברתי ובמיוחד המסע שעברתי עם שרון, בו למדתי איך להסתכל על דברים. דברים שמכעיסים ופוגעים כבר לא מקבלים את המקום שקיבלו פעם, הם עדיין עושים את שלהם אבל הם עוברים מהר. השינוי מתבטא בכל חלק בחיים שלי ואני נרגשת כל פעם מחדש כשאני שמה לב לדברים הקטנים שהשתנו. בפגישה האחרונה שרון אמרה לי שוב שאני אש, רק שהיום הלהבות כבר לא שורפות. אני עדיין הולכת אליה מדי פעם כי אבק מצטבר, ונכון שאפשר לעשות פו וזה עובר אבל לפעמים צריך ניקוי יסודי יותר.

תודה רבה על התהליך שהעברת אותי, הצלת אותי! אני גאה במי שאני היום ובדברים שעברתי, והשינוי הוא עצום.. אוהבת המון!